שבע הסטטיסטיקות המרכזיות על דיפ פייק מגיעות ממי שמוכר את הגלאי — המספר הרשמי היחיד לנזק מונה "אזכורים ל-AI", והמדע נותן 55%, הטלת מטבע

מאמר הסטטיסטיקות על דיפ פייק המקיף ביותר שמצאתי נפתח באזהרה כנה: "Deepfake-Statistiken stammen überwiegend von Anbietern für Identitätsprüfung und Betrugserkennung, die ein kommerzielles Interesse am Thema haben" — "סטטיסטיקות דיפ פייק מגיעות ברובן מספקי אימות זהות וגילוי הונאה, שיש להם עניין מסחרי בנושא". לאחר שני מסכים מגיעה טבלת שבעת הנתונים המרכזיים של הטקסט. הלכתי לבדוק אחד־אחד: כל השבעה שייכים לאותם ספקים. Signicat, Entrust Onfido פעמיים, Sumsub פעמיים, Resemble AI ו-iProov.

זו לא רשלנות של המחבר — וזה בדיוק מה שהופך את המקרה למעניין. הוא מצהיר על ניגוד העניינים, עושה את חשבון הצמיחה בדרך הנכונה, מזהיר כשלמספר אין בסיס. ובכל זאת הטבלה יוצאת 7 מתוך 7, כי אין מה לצטט חוץ מזה. ביליתי שלושה ימים במרדף אחרי מה שכן קיים: המספר הרשמי היחיד לנזק הוא תווית של ה-FBI המוגדרת כ"מאזכר בינה מלאכותית"; המדידה הבלתי תלויה היחידה של היכולת האנושית לזהות דיפ פייק היא אקדמית ונותנת 55%, עם רווח סמך שנוגע בהטלת מטבע; והנתון הציבורי הטוב בעולם בנושא, עם מבחן אובייקטיבי במקום הצהרה עצמית, הוא ברזילאי.

הערה מתודולוגית. בדקתי כל מספר מול המקור המקורי בין 26 ל-28 באוגוסט 2026 — הודעה לעיתונות של החברה, דוח PDF, דבר חקיקה בעיתון הרשמי, מאמר עם DOI — ואני אומר בטקסט מתי הצלחתי להגיע רק למקור משני. הדף הגרמני שהוליד את הכתבה נלכד ב-26/08/2026 בדפדפן אמיתי (curl מקבל שגיאה 429). שלוש מדידות הן שלי וניתנות לשחזור: מקור כל שורה בטבלת שבעת הנתונים; האחוזים שחושבו מתוך קובץ הדוח השנתי של ה-FBI; וספירת לוח המחוונים הציבורי של האירועים של Resemble AI, שנעשתה ב-28/08/2026 בעזרת הסקריפט שאני מפרסם בסוף. מה שלא הצלחתי לקרוא מוצהר: הדוחות המלאים של Signicat, Sumsub ו-Resemble נמצאים מאחורי טופס הרשמה (השתמשתי בהודעות הציבוריות), המאמר של Stockner 2026 נתן לי רק את התקציר, ולהחלטת השופט מנדונסה בבית הדין לבחירות העליון של ברזיל אין נוסח מלא מפורסם — אני אומר זאת במקום שבו היא מופיעה.

לוח התוצאות: 7 נתונים מרכזיים, 7 ספקים

הפסיקה לפני הטיעון. העמודה האמצעית היא השאלה היחידה שחשובה: מי מדד, ומה הוא מודד?

אחת עשרה מתוך שלוש עשרה השורות או מגיעות ממי שמוכר את הפתרון, או פשוט שגויות — ארבע שגויות. השתיים שעומדות בכוחות עצמן הן השתיים שאיש אינו חוזר עליהן: מטא־אנליזה אקדמית וסקר ציבורי ברזילאי.

אמת המידה: חמש דרכים "למדוד" דיפ פייק, ורק שתיים מודדות את העולם

לפני שמאמינים לכל נתון על דיפ פייק, שאלה אחת פותרת כמעט הכול: האם המספר יצא מספירת העולם, או מספירת הלקוחות של מי שמוכר את התרופה? האיור הוא אמת המידה כולה; שאר המאמר הוא ההוכחה, שורה אחר שורה.

שימו לב שאמת המידה אינה אומרת "הספק משקר". היא אומרת שכל תיבה עונה על שאלה אחרת. פלטפורמת הספק מודדת בדיוק רב את תיק הלקוחות שלו: אם Sumsub משרתת הרבה בורסות קריפטו, "88% מהמקרים הם קריפטו" מתאר את הלקוחות, לא את הפשע. סקר דעת הקהל מודד מה שמנהלי ההונאה חושבים שראו. הגוף הרשמי מודד את מה שדווח, מסונן דרך מילות הטופס. האקדמיה מודדת יכולת אנושית במעבדה, ולא שכיחות בחוץ. והתיבה האחרונה — לשאול ואז לבדוק — היא היחידה שמראה את המרחק בין שני הדברים. מצאתי סקר אחד כזה בלבד, והוא ברזילאי.

הטעות שחוצה את כל הנושא אינה המצאת מספרים. היא הצבת חמש התיבות באותו משפט, עם אותו פועל.

שבעה מתוך שבעה. אף גוף רשמי, אף מחקר שעבר שיפוט עמיתים, אף סקר ציבורי — בטבלה שמסכמת את המאמר. המספרים הרשמיים כן מופיעים בגוף הטקסט, בהמשך, והם בדיוק אלה שאינם תומכים בכותרת.

הצמיחה: הטקסט קולע בחשבון, והמקור שלו הוא שטועה

ציפיתי למצוא כאן את הטעות הקלאסית — ולא מצאתי. הטקסט הגרמני עושה את החשבון הנכון; מי שמייצרת את הכותרת הלא־עקבית היא החברה שחתומה עליה.

Signicat אומרת שחלקו של הדיפ פייק בניסיונות ההונאה עלה מ-0.1% ב-2022 ל-6.5% ב-2024. הדף הגרמני מתאר זאת כ-+6,4 pp — עוד 6.4 נקודות אחוז. זה נכון: זהו ההפרש בין שני אחוזים, וכך כותבים אותו. במשפט הבא הוא מוסיף, עם ייחוס מפורש: "Signicat selbst beziffert das Wachstum […] auf 2.137 %" — "Signicat עצמה מכמתת את הצמיחה ב-2,137%".

הבעיה גרה במקור. מעבר מ-0.1% ל-6.5% הוא הכפלה פי 65 — צמיחה של 6,400%+, לא של 2,137%+. שני המספרים חיים באותה הודעה של החברה, בלי שורה אחת שמיישבת ביניהם, וכתובת ההודעה נושאת את השני: fraud-attempts-with-deepfakes-have-increased-by-2137-over-the-last-three-year. ה-2,137%+ מתאים להכפלה פי 22.4, לא פי 65.

אינני יודע איזה מהשניים Signicat מחשיבה כנכון, כי הדוח המלא נמצא מאחורי טופס הרשמה וההודעה הציבורית אינה מסבירה. אני כן יודע שהשניים אינם יכולים להיות אותה מדידה, ושמה שנוסע הוא תמיד הגדול יותר.

ויש פרט מתודולוגי ששוקל יותר מהאריתמטיקה: אותם "6.5%" אינם ספירה של שום מתקפה. הם יצאו משאלון שהעבירה Censuswide ל-1,206 מנהלי הונאה בשבע מדינות אירופיות, ב-2024. זהו ממוצע של מה שאנשי מקצוע העריכו על החברות שלהם עצמם. הדף הגרמני מכנה את הסדרה "מדידת הלפני־אחרי הנקייה ביותר" בנושא — והיא אכן הנקייה ביותר הזמינה. זהו הגודל של מה שקיים.

זיהוי אנושי: 0.1% ו-55% עונים על שאלות שונות

המספר המצוטט ביותר בנושא הוא של iProov: 0.1% מהאנשים מזהים דיפ פייק בביטחון. הוא נכון ומטעה בעת ובעונה אחת, וההבדל נמצא במילה שנעלמת בדרך.

מבחן iProov הציג שבעה גירויים ל-2,000 איש בבריטניה ובארצות הברית. ה-0.1% הוא החלק שצדק בכל השבעה. זהו רף הכול־או־כלום: מי שטועה באחד מתוך שבעה נופל מחוצה לו. שאלתי את עצמי מה יהיה הדיוק לפי פריט — כמה אחוזים מהשיפוטים הבודדים היו נכונים — והתשובה היא שהחברה אינה מפרסמת את המספר הזה. היא מפרסמת רק את הכול־או־כלום ונתון יחסי אחד ("וידאו מזוהה ב-36% פחות מתמונה").

הדיוק לפי פריט כן קיים, והוא אקדמי. שתי מטא־אנליזות אמדו אותו, וכדאי לתת את שתיהן כי הן אינן אומרות בדיוק אותו דבר:

השתיים מתכנסות בנקודה — 55.5% ו-56.1%, חצי נקודה הפרש — ונחלקות בהכרעה הסטטיסטית. הגדולה מביניהן אינה מצליחה להפריד בין ביצוע אנושי לבין הטלת מטבע; העדכנית יותר, עם היקף צר יותר ומדגם קטן פי שישה, כן מצליחה, בשש נקודות אחוז. הטענה ששתיהן תומכות בה היא היחידה שכדאי לחזור עליה: האדם נשאר באזור 55%, ואפילו מי שאומן לזהות אינו עובר את 62%.

זה משנה את קריאת ה-0.1%. הוא אינו אומר "כמעט אף אחד לא מבחין בדיפ פייק". הוא אומר "כמעט אף אחד לא קולע בשבעה מתוך שבעה" — ואמת מידה של הכול־או־כלום מייצרת מספרים זעירים מעצם בנייתה. עשו את החשבון: עם 55% דיוק לפריט, לקלוע שבע פעמים ברצף נותן כ-1.5%. כלומר, הספרות כבר צופה שכמעט אף אחד לא יעבור מבחן כזה — ובכל זאת היא צופה פי חמישה עשר יותר אנשים ממה שמצאה iProov. אינני יודע להסביר את הפער ממה שפומבי: ייתכן ששבעת הגירויים היו קשים מממוצע הניסויים האקדמיים, או שהשיפוטים אינם בלתי תלויים זה בזה. מה שה-0.1% מודד בוודאות הוא תכנון המדד, לא עיוורון הציבור — ולכן אין לקרוא אותו כ"רק אדם אחד מכל אלף מבחין בדיפ פייק".

שימו לב לקפיצה בין שני חצאי האיור. למעלה, מה שאנשים אומרים על עצמם — בין 34% ל-47%, בשתי מדינות. למטה, מה שקורה כשמישהו מודד. שלוש העמודות הראשונות למטה הן דיוק ממוצע לשיפוט; זו של 17% היא יחידה אחרת — היא חלק האנשים שנכללו בקבוצת הביצוע הטוב ביותר במבחן הברזילאי. הן אינן ניתנות לחיבור, וההשוואה שמעניינת היא עם 41% שמעליה: אותו סקר, אותם אנשים. ועמודת ה-17% היא מסוג אחר לגמרי: היא היחידה שבה אותם אנשים נשאלו ואז נבחנו. כבר כתבתי על המרחק הזה בכמה אנשים באמת משתמשים ב-AI; זה תקף גם כאן. הצהרה אינה מדידה, גם לא כשההצהרה צנועה.

הנזק: המספר הרשמי היחיד מונה "אזכורים ל-AI"

כשהנושא הופך לכסף, נתון אחד מופיע בכל מקום: 893.35 מיליון דולר, מתוך הדוח השנתי של 2025 של IC3, מרכז התלונות על פשיעת סייבר של ה-FBI. זהו מספר הנזק היחיד עם חותמת ממשלתית, ולכן הוא נוסע.

הלכתי לקובץ. הדוח מגדיר את התווית כך, ואני מצטט במלואו: "AI Related: Information reported contains a reference to artificial intelligence (AI)" — "קשור ל-AI: המידע שדווח מכיל אזכור לבינה מלאכותית". זו אינה קטגוריית עבירה. זה סימון טקסטואלי: התלונה נכנסת לספירה אם מישהו כתב בה איפשהו "בינה מלאכותית". המילה "דיפ פייק" מופיעה שלוש פעמים בכל הדוח, תמיד בפרוזה שוטפת, אף פעם לא ככותרת עם מספר מאחוריה.

הדף הגרמני מתאר זאת כ-"erstmals eigene KI-Kategorie" — "לראשונה קטגוריה משלה ל-AI". זו הטעות בעלת ההשלכות הגדולות ביותר בטקסט, כי היא הופכת מתאר לסטטיסטיקה פלילית.

גם האחוזים משנים את הקריאה, והם חילוק שכל אחד יכול לחזור עליו:

הנתון שנקרא "עלות הדיפ פייק" הוא 4.28% מהפסדיה של מדינה אחת, בדלי שנכנסת אליו כל תלונה שבה הוקלדו ראשי התיבות. המרכיב הגדול ביותר שלו, לפי הדוח עצמו, הוא הונאת השקעות — הסוג שעמד על 632 מיליון דולר.

ספרתי את מאגר האירועים שמייצר את "1.3 מיליארד הדולר"

הנתון הגדול האחר בנושא הוא של Resemble AI: כ-1.3 מיליארד דולר בנזקים מתועדים ב-2025, על פני 1,567 אירועים מאומתים. החברה מתחזקת לוח מחוונים ציבורי, והדף הגרמני כבר מזהיר ש- "bei über 80 % wurde kein Schaden beziffert" — "ביותר מ-80% לא כומת שום נזק". הלכתי לספור בעצמי.

לוח המחוונים, בחלון "כל התקופה", הכיל ב-28/08/2026 2,266 אירועים (טבלת הציר מתאזנת שורה אחר שורה; סכום שנים עשר החודשים האחרונים נותן 1,537, ומתיישב עם ה-"1.5K" שהלוח מציג). ומיד מתחת לסכום של 1.3 מיליארד דולר מודפס, באותיות קטנות, הכיתוב שאינו נוסע יחד איתו: 159 incidents with verified losses — "159 אירועים עם הפסדים מאומתים".

אלה 7.0% מהמאגר. ל-93% הנותרים אין שום ערך מיוחס. בקרב ה-159 שכן יש להם, הממוצע הוא 8.18 מיליון דולר לאירוע — רמה שמחזיקה רק משום שמקרים כמו זה של Arup (25.6 מיליון דולר בשיחת וידאו אחת) מושכים את החשבון למעלה. המספר אינו מתאר "את הנזק של הדיפ פייק": הוא מתאר את סכומם של מיעוט מקרים גדולים מספיק כדי להפוך לחדשות עם סכום. המשפט הנכון אינו "דיפ פייק גרם ל-1.3 מיליארד"; הוא "159 מקרים שדווחו הצטברו ל-1.3 מיליארד".

והספירה חשפה משהו שאף אחד מהטקסטים בנושא אינו מזכיר: הקטגוריה הדומיננטית במאגר אינה הונאה.

שליש מהמאגר הוא נזק למותג ולמוניטין. התעללות מינית — תמונות אינטימיות ללא הסכמה בתוספת חומר התעללות בילדים — היא 21.8%, ושם גר החתך שאיש אינו מפרסם: 95.8% מחומר ההתעללות בילדים המקוטלג (229 מתוך 239 מקרים) הוא נגד אדם פרטי, לא סלבריטאי. לעומת זאת ההונאה התאגידית, תרחיש המנהל שרומה בשיחת וידאו שפותח כמעט כל מאמר בנושא, היא 8.2% — הקטנה מבין שש הקטגוריות.

שתי הסתייגויות שהיושר מחייב, כי גם למאגר יש פגמים. בקרב שמונת האירועים האחרונים ברשימה, שניים הם אותו מקרה עם רשומות וכתובות שונות: אותה הונאה רומנטית של 180 אלף דולר נגד פסיכולוג בדימוס, מסופרת פעמיים. אינני יכול לומר כמה זה מנפח את הסך — הדף שמפרט את האירועים אחד אחד עונה, אך אינו מציג אפילו שורה אחת, ובלעדיו אין דרך למדוד את שיעור הכפילות. ההסתייגות השנייה היא לזכות הלוח: חיפשתי הערת שיטה, מילון מונחים או הסבר חישוב בקוד הדף ואין אף אחד מהם — מה שאומר גם שהמחוון "633.5 מיליארד חשיפה חודשית פוטנציאלית", שבעים ושבע פעמים אוכלוסיית כדור הארץ, מתפרסם בלי שורה אחת שאומרת מה הוא מודד.

החוק שבאמת בתוקף

כאן הדף הגרמני טועה שלוש פעמים, ושלוש הטעויות הולכות באותו כיוון: הן גורמות לרגולציה להיראות מתקדמת יותר משהיא. בדקתי כל מועד בדבר החקיקה המקורי, והחוק מפגר אחרי הכותרת — חוץ מנקודה אחת, שהיא הברזילאית.

האיור הוא רשימת מה שאפשר לאכוף היום. מה שאינו בו, ומסתובב כאילו כן:

1. ההסרה תוך 48 שעות של TAKE IT DOWN Act בתוקף מאז 19 במאי 2025. הדף הגרמני מסמן את מאי 2026 ככניסה לתוקף — אבל התאריך הזה הוא המועד שעד אליו על הפלטפורמות להכין את תהליך הקליטה, לא תחילת החובה. זו טעות שמעכבת את זכות הקורבן בשנה שלמה.
2. דנמרק לא חוקקה שום חוק. מה שקיים הוא טיוטת חוק שיצאה להיוועצות ציבורית ומעולם לא הוגשה לפרלמנט. הטקסט מתאר אותה כאבן דרך שאושרה.
3. חוק NO FAKES האמריקאי אינו חוק. הוא אושר בוועדת המשפט של הסנאט ב-18 ביוני 2026 — צעד ממשי, אך עדיין חצי הדרך.

ויש תיקון רביעי, בכיוון ההפוך, שמופיע רק כשקוראים את דבר החקיקה הבריטי: בריטניה הפכה את היצירה של תמונה אינטימית מזויפת לעבירה עצמאית, בתוקף מאז 6 בפברואר 2026. לא רק להסיר: להפליל את מי שיוצר. אף אחד מהקבצים שקראתי לא כלל את התאריך הזה.

המקרה הגדול ביותר של 2026 אינו באף מאמר סטטיסטיקה

כל הטקסטים על דיפ פייק נפתחים ב-Arup — 25.6 מיליון הדולר שאבדו בשיחת וידאו בינואר 2024. אף אחד לא מזכיר את מה שקרה במעבר מ-2025 ל-2026, שהניע חמישה רגולטורים בשלושה שבועות: פונקציית עריכת התמונות של Grok, ב-X, החלה להיענות לבקשות "להפשיט" תמונות של אנשים אמיתיים.

עד היום לא הוטל שום קנס; כל ההליכים נותרו פתוחים. והמקרה חוזר, בזמן אמת, בדיוק על הבעיה של המאמר הזה: חמש הפעולות הרגולטוריות הן מסמכים ציבוריים וניתנים לבדיקה; כל מספרי הנפח שמסתובבים עליו אינם. ה"תמונה מינית אחת ללא הסכמה בדקה" היא של חברת גילוי; ה"6,700 לשעה" נמצא מאחורי מנוי; ה"7,751 לשעה" ו"1.8 מיליון פוסטים" מופיעים בהודעה פרלמנטרית אמריקאית המיוחסת ל"חוקרים", בלי קישור למחקר. אינני משתמש באף אחד מהארבעה. נרשם מה שאפשר להוכיח: חמישה רגולטורים פתחו בחקירה בשלושה שבועות, וזה לא מעט.

מה שהחקיקה האירופית דורשת עכשיו — לתייג תוכן שנוצר במכונה — הוא הנושא שטיפלתי בו בסימן המים ש-Claude החל להטמיע בטקסט: חוק ה-AI דורש את הסימון, והחלק הקשה הוא שסימון עובד הרבה יותר טוב עבור מי שרוצה להיות ישר מאשר נגד מי שאינו רוצה.

ברזיל: המדידה הציבורית הטובה בעולם היא ברזילאית, והבחירות באוקטובר

הנתון שחיפשתי בכל העולם קיים, הוא ציבורי, והוא ברזילאי. פאנל ה-TIC של Cetic.br/NIC.br (n = 5,250, איסוף בין אוגוסט לספטמבר 2025) עשה מה שאף אחד מהסקרים האירופיים לא עשה: שאל ואז בדק.

• 41% אומרים שיש להם מגע יומיומי עם תוכן סינתטי;
• 41% מצהירים על ביטחון ביכולתם לזהות תוכן מזויף;
• 17% נכללו בקבוצת הביצוע הטוב ביותר במבחן האובייקטיבי;
• ולא נמצא שום מתאם בין הביטחון המוצהר לבין הצלחה.

השורה האחרונה הזו היא החשובה מבין הארבע, והיא זו שלעולם אינה מסתובבת. מי שחושב שהוא טוב בזיהוי דיפ פייק אינו טוב יותר בזיהוי דיפ פייק — הביטחון אינו חוזה כלום. זהו אותו ממצא של Köbis et al. (2021), שמדד מתאם שלילי בין ביטחון לדיוק (r = −0.475), וכעת שוחזר במדגם ברזילאי מייצג.

אמת המידה מתחילת המאמר, עכשיו עם נתוני כל פרק משובצים בה:

שימו לב ששתי התיבות הראשונות — אלה שהפיקו שבעה מתוך שבעת הנתונים של הטבלה הגרמנית — הן היחידות שאינן מודדות שום אוכלוסייה. והאחרונה, היחידה שמודדת, הפיקה את המספר שאיש אינו חוזר עליו.

מה שכבר תקף בברזיל, ומה שמגיע באוקטובר

החלטה 23.755 של בית הדין לבחירות העליון, מ-2 במרץ 2026, קשוחה יותר משמרמז הסיקור, ויש בה מוזרות שסוגרת את מעגל המאמר הזה: המילה "דיפ פייק" אינה מופיעה בטקסט אפילו פעם אחת. הנורמה מדברת על "תוכן סינתטי מולטימדיה שנוצר באמצעות בינה מלאכותית או טכנולוגיה שוות ערך" — אותה תנועה של ה-FBI, שגם הוא נמנע ממונח העיתונות. הגופים שזקוקים להגדרה כדי להטיל סנקציה בורחים מהמילה; מי שמייצר כותרות, לא.

שלוש הוראות שמשנות את המשחק באוקטובר:

1. האפלה של 72 שעות (art. 9º-B, § 3º-A). בין 72 שעות לפני ל-24 שעות אחרי ההצבעה אסורים פרסום, פרסום חוזר וקידום ממומן של תוכן סינתטי — והנורמה אומרת "אפילו אם תויגו". סעיף 4 מורה על הסרה מיידית.
2. היפוך נטל ההוכחה (art. 9º-I). השופט רשאי להפוך את הנטל כשהמניפולציה קשה להוכחה מבחינה טכנית. זו התשובה המשפטית המדויקת ל-55.5% הדיוק האנושי: אם הספרות אומרת שאיש אינו מזהה באופן אמין, לדרוש מהקורבן להוכיח את הזיוף פירושו לדרוש את הבלתי אפשרי — ולכן מוכיח מי שפרסם.
3. איסור על ספק ה-AI עצמו (art. 28, § 1º-C). אסור לספק לדרג או להמליץ על מועמד, לחוות דעה על ההצבעה — לרבות בתשובה אוטומטית — וליצור סצנת מין או עירום עם מועמד. הכלל אינו מכוון רק למי שמשתמש בכלי; הוא מכוון למי שמפעיל אותו.

עדכון של הרגע האחרון, מסומן ככזה. ב-25 באוגוסט 2026 — שלושה ימים לפני שסגרתי את הטקסט הזה — השופט אנדרה מנדונסה, מבית המשפט העליון וסגן נשיא בית הדין לבחירות העליון, הכריע בעתירה בעניין בחירות, הורה על הסרת סרטון סינתטי בתוך 24 שעות, ובאותה החלטה הציע למליאה הלכה משפטית על מה שנחשב "דיפ פייק": לצורך art. 9º-C, § 1º, זה יהיה תוכן סינתטי ש*"מציג דרגת ריאליזם או אמינות שמסוגלת אובייקטיבית ליצור תפיסה כוזבת של אותנטיות"*. זו הצעת הלכה בתוך החלטה של שופט יחיד — זה אינו פסק דין של המליאה ואינו שינוי של החלטה 23.755, שנשארת בתוקף כפי שהיא. והחלטת מנדונסה נכנסת כאן כתחקיר עיתונאי, לא כדבר חקיקה מאומת: ארבעה כלי תקשורת מתמללים את הקריטריון באופן תואם, עם שם כותב ושעה — O Globo בשעה 20:01, g1 בשעה 20:31 ו-Agência Brasil בשעה 21:44 ביום ה-25, JOTA בשעה 10:36 ביום ה-26 — אך הנוסח המלא ומספר ההליך אינם במערכת התיקים האלקטרונית הציבורית, אינם בדף החדשות של בית הדין, ואינם באף אחד מהפורטלים שבדקתי. אם יופיעו, אעדכן במספר התיק. אני רושם זאת כך משום שזו הנקודה שבה אמת המידה של המאמר מופנית נגד מחברו שלו: הפועל שהפך לכותרת אינו של השופט — "להקל" נמצא בכותרת של g1, לא באף אחד מהציטוטים המיוחסים להחלטה — והקריאה שלפיה קריקטורה ופרודיה ייצאו מהמשטר המיוחד היא פרשנות של הקריטריון, לא נוסח ההלכה. זהו אותו מנגנון ששאר המאמר הזה בודק, הפעם בסיפור שמעניין אותי.

שאר התמונה הברזילאית, בדוקה

• חוק 15.487/2026 (6 באוגוסט 2026) שכתב את סעיפים 241-C, D ו-E בחוק הילד והנער כדי להגיע לחומר סינתטי. כבר בתוקף.
• Lupa: מקרי דיסאינפורמציה בעזרת AI זינקו מ-39 (4.6% מהסך) ב-2024 ל-159 (25%) ב-2025 — מאחד מכל עשרים לאחד מכל ארבעה.
• SaferNet: 16 מקרים מתועדים בבתי ספר בין 2023 ל-2025, ב-10 ממדינות ברזיל, עם 72 קורבנות ו-57 תוקפים; המוקד קיבל 87,689 תלונות ב-2025, עלייה של 28.4%.
• שלוש תשובות שליליות שהן גם תוצאה: Febraban אינה מודדת דיפ פייק; חוק 14.811/2024 וחוק הילד הדיגיטלי (15.211/2025) אינם מזכירים את המונח, בניגוד למה שמסתובב; ולא מצאתי סקר של מכון דעת קהל ברזילאי על תפיסת דיפ פייק.

מה הייתי עושה עם זה

שלושה הרגלים, שזה מה שנשאר אחרי שלושה ימי בדיקה.

לפני שחוזרים על נתון, שאלו מאיזו מבין חמש התיבות הוא יצא. אין צורך להיות מומחה: די לחפש מי שילם על המדידה ומה נספר. אם התשובה היא "הפלטפורמה של החברה שמוכרת את הגלאי", המספר נכון והוא מתאר את הלקוחות שלה.

התייחסו ל"אני הייתי מזהה" כאל הנתון הכי פחות אמין שיש לכם על עצמכם. שתי מטא־אנליזות מציבות את הדיוק האנושי באזור 55%. ובמקום שבו אותם אנשים נשאלו ואז נבחנו, בניסוי של Köbis ובמדגם הארצי של Cetic.br, הביטחון המוצהר לא חזה את ההצלחה. ההגנה שעובדת אינה העין — היא הערוץ השני. ב-Arup, שיחת טלפון למספר מוכר הייתה עולה שלושים שניות ומונעת 25.6 מיליון דולר. סכמו היום על מילה או ערוץ אישור עם מי שעשוי לבקש מכם כסף; זה בחינם.

אם אתם עובדים עם בחירות, סמנו 72 שעות בלוח השנה. מ-72 שעות לפני ההצבעה באוקטובר, אסור לפרסם תוכן סינתטי ואסור לקדם אותו — גם אם תויג. תווית אינה מצילה בזמן ההאפלה.

ואם אתם רוצים לחזור על מה שעשיתי: אלה שלוש פקודות. הורידו את דוח ה-IC3, חלצו את הטקסט וספרו את התווית בעצמכם:

pdftotext ic3-2025-annual-report.pdf - | grep -c "AI Related"

ספירת לוח המחוונים של Resemble AI נמצאת בסקריפט שאני מפרסם יחד עם הטקסט הזה (capturar-resemble.py, דפדפן אמיתי כי הדף מוצג באמצעות JavaScript). הטבלה של Cetic.br ציבורית ומגיעה כגיליון אלקטרוני. אם יוצא לכם אחרת ממה שפרסמתי, שלחו לי — אעדכן ואתן קרדיט.

מקורות

• Signicat — Fraud attempts with deepfakes have increased by 2137% over the last three years (פבר׳ 2025). סקר Censuswide, n = 1,206 מנהלי הונאה, 7 מדינות.
• Entrust / Onfido — Identity Fraud Report 2024-2025.
• Sumsub — Identity Fraud Report 2025 ו-2023.
• iProov — Deepfake detection study (פבר׳ 2025), n = 2,000 (בריטניה וארה"ב).
• Resemble AI — Global Deepfake Incident Database, https://www.resemble.ai/learn/deepfake-incident-database (ספירה עצמית, 28/08/2026) ו-2025 Deepfake Threat Report.
• Deloitte — Generative AI is expected to magnify the risk of deepfakes and other fraud (מאי 2024).
• FBI IC3 — 2025 Internet Crime Report (אפר׳ 2026).
• Diel, A. et al. — Human performance in detecting deepfakes: A systematic review and meta-analysis. Computers in Human Behavior Reports, 2024. DOI: 10.1016/j.chbr.2024.100538.
• Stockner, M.; Convertino, G.; Cambedda, S.; Mazzoni, G. — Are humans able to discriminate between real and deepfake faces? A systematic review and meta-analysis. Computers in Human Behavior: Artificial Humans, 2026. DOI: 10.1016/j.chbah.2026.100332.
• Köbis, N. et al. — Fooled twice: People cannot detect deepfakes but think they can. iScience, 2021.
• Groh, M. et al. — Deepfake detection by human crowds, machines, and machine-informed crowds. PNAS, 2022.
• Bitkom — Deepfakes (יוני 2026), n = 1,006.
• BSI — Cybersicherheitsmonitor 2026 (אפר׳ 2026), n = 3,060.
• Cetic.br / NIC.br — פאנל TIC — תפיסות על דיסאינפורמציה ותוכן סינתטי (n = 5,250, איסוף אוג׳-ספט׳ 2025).
• TSE (ברזיל) — החלטה 23.755, מ-2 במרץ 2026, והחלטה 23.610/2019 (arts. 9º-B, 9º-C).
• החלטת 25/08/2026 של השופט אנדרה מנדונסה (TSE) — תחקיר עיתונאי, נוסח מלא לא אותר. מקורות משניים עיתונאיים: O Globo, Mariana Muniz, 25/08/2026 20:01; g1, Márcio Falcão, 25/08/2026 20:31; Agência Brasil, André Richter, 25/08/2026 21:44; JOTA, Flávia Maia, 26/08/2026 10:36 (התמלול המלא ביותר של הצעת ההלכה).
• ברזיל — חוק 15.487/2026; חוק 15.123/2025.
• האיחוד האירופי — Regulation (EU) 2024/1689 (AI Act), arts. 50(4), 99(4)(g), 113.
• ארצות הברית — TAKE IT DOWN Act (Public Law 119-12, 19/05/2025); NO FAKES Act, S.4591.
• בריטניה — Online Safety Act 2023; SI 2024/1188; Data (Use and Access) Act 2025.
• Ofcom — Ofcom launches investigation into X over Grok sexualised imagery (12/01/2026).
• הנציבות האירופית — IP/26/203, Commission investigates Grok and X's recommender systems under the DSA (26/01/2026).
• ICO — ICO announces investigation into Grok (03/02/2026).
• היועץ המשפטי של קליפורניה — הודעה מ-14/01/2026.
• Lupa ו-SaferNet Brasil — סקירות מ-2025.

מה נבדק, מול מה ומתי. כל הנתונים שלמעלה נבדקו מול המקור הנקוב בין 26 ל-28 באוגוסט 2026. לא קראתי את הדוחות המלאים של Signicat, Sumsub ולא של Resemble AI — הם מאחורי טופס הרשמה, והשתמשתי בהודעות הציבוריות. מהמאמר של Stockner et al. (2026) קראתי את התקציר שהפקיד המוציא לאור, לא את הטקסט המלא. לא איתרתי את הנוסח המלא של החלטת 25/08/2026 של השופט אנדרה מנדונסה ב-TSE באף אחד מהמקורות שבדקתי — ואף לא את מספר ההליך — ולכן היא נכנסת לטקסט מתויגת כתחקיר עיתונאי, על בסיס התמלול התואם של ארבעה כלי תקשורת, ולא כדבר חקיקה מאומת. לא בדקתי מחדש את מספרי הנפח של מקרה Grok, ולכן אף אחד מהם אינו בטקסט.